ישבתי היום רגע בשקט
ופתאום מתוך השקט עלה לאוזני תקתוק שבעצם היה שם כל הזמן
אבל לרגע קט הוא צף ונשמע לאוזני חזק וברור.
יש חסד בצליל תקתוק השניות
כי הן מנכיחות חתיכת פיל שעומד פה בחדר.
הזמן.
הוא כל כך שקוף וחמקמק
אפשר בקלות להתעלם ממנו
בעודו שולט בכל.
אפשר לפנות אליו רק באופן עקיף, אם עוקבים אחרי שובל הקמטים והשיבה ושאר רמזים שהוא מותיר מאחוריו.
הוא לא פוסח על כלום ואף אחד. הוא סיפור המסגרת של כל הסיבוב הזה והוא מגדיר את חוקי המשחק ומשפיע על כל השחקנים באופן ישיר ומודע ולא מודע בו זמנית.
מחול הדקים' הוא כלי עזר, שכשפתאום יגיע תקתוק הזמן לאוזניים
נרגיש פעמי גאולה שמתדפקים לפתחנו
להזכיר לחיות
עוד קצת.

פֹה זֶה לֹא מֵרוֹץ
כָּאן
הַדַּקִּים רוֹקְדִים
וְעַכְשָׁו
עוֹשִׂים חַיִּים